אחד הדברים שלומדים מילדות קשה, גיל התבגרות קשה יותר,
וכל תקופת הבגרות עד 40 של עוד ועוד ורק קשיים משברים אין קץ
וללא שום אור… ללא שום טוב ונשימה אמיתית בפנים באמת…
בעצם… כל חייך מאז שאתה זוכר את עצמך…

להעריך רגעים… דקות… שניות, שעה של שקט שלווה ונשימה!

כי רק – אחרי שנמצאים בחושך ניתן להעריך את האור.
רק אחרי הקושי – ניתן להעירך את הטוב.

וחושך היא מילה, בלשון הכי הכי הכי מועטה שיש …
אחרי שמאבדים- את הכול, בכל תחום וכיוון בחיים- הלב מודה על כל טיפה של טוב

כי כלום אך ממש- כלום לא ברור מאליו!
כל מה שהיה פעם עד לא מזמן … ומזמן מאוד מצד אחר- שהיה מובן מאליו …

להודות על כל שפע הטוב שמסביב שיש כל יום מחדש
ללא הרף כל יום @ בכל צורה@ בכל מצב@

לאחר תקופות שיאי השיאים של ומשברים ניסיונות לחצים
חוליים רגשות קשים מלחמות חרדות מחלות נטישה בדידות
ואין ספור קשיים במרוץ ההישרדות בחיים
רודף אחרי הזנב של עצמך ונאבק לבד מול כל החזיתות בעולם "המודרני"

הודיה כל יום מחדש – על הטוב שיש ולא מובן כלל מאליו!
על ה-
מים, התנור, המקרר, המזון, היציבות -הבסיס הכי קיומי,
קורת גג, ספות, חלונות, רצפה, ארונות, מים חשמל…מיטה
כל בלטה של חופש ברצפה.

שמש שלא ראית באמת עשרות שנים –
השמחה על מזג אוויר נעים, הנאה מציפור שמצייצת,
מטבע עצים עלים ושלכת…
מוזיקה שאתה אוהב
אומנות ויצירות… אמבטיה עם ריחות…

 

כמה טוב לשוב הביתה -הביתה שלך…
הביתה לבורא עולם…
שלא היה שם בפנים אמיתי מעולם…
ששכחת ואבדת את עצמך ממזמן.

תזכור, שאף אחד -לא יהיה כמוך לעולם
אתה נדיר מיוחד, אין עוד שכפול שלך ושל מסעך.
הדרך והסלעים שעברת, סוחב וסחבת כל חייך…
גופך נפשך לא -אין ולא יהיה עוד אחד כמוך ביקום!

"כל המציל נפש אחת כאיל והציל עולם ומלואו"
ואכן כלונו עולם ומלואו כל אחד בפני עצמו.
והעולם נברא רק בשבילך.

אז זהו, שאין אחד שיציל אותך באמת, כמה שרצית וציפית כל חייך.
רק אתה את עצמך! ובורא עולם אם תפתח לו פתח ושער יאיר דרכך.

זכור שמסע הזה שלך- בסוף סוף בסוף מתי שהסוף יהיה
תגיע להבנה שעלייך להעריך את כל הטוב, ולעשות הכול שהוא יגיע
העבודה האישית היא שלך – אז חשוב שתהיה מודע!

שאומנם החיים הם "לא פיקניק" בלשון הכי הכי מעטה
עלייך לדבוק בדרך שלך. החיים פה זמניים…
כן ולכולנו יש חבילות קטנות או גדולות…
תלוי ברמת כוחך ותיקונך ורמת נשמתך.

"הדשא של השכן"- לא באמת ירוק יותר ….
אז תדאג רק לדשא שלך….

ותמיד אם תוכל ויכול, תעזור לאחר ליפות את דשנו
לגרום לו לקום כל יום מחדש, להשקות את הדשא.

כמה טוב וכה מואר אט אט – לשוב הביתה של עצמך…

כמה יופי, וכמה טוב בדברים הכי הקטנים.
הרגעים הפשוטים, השקטים המחבקים את הלב…
כמה טוב, הרגעים שאתה באמת עצמך, בשקט
האמיתי השורשי של גופך, מהותך והאור שבך. ו

כמה יופי וטוב, בכלים המרפאים את נפשך.
שהכי מאירים את תקוותך, את כל חלומות ליבך.

כמה יופי, וטוב בחיוך טהור של ילד שאוהב אותך…
כמה יופי, וטוב במחמאה פשוטה, בחיבוק חזק של אהבה!
כמה טוב, להרגיש את הרוח בגבך, ולנשום נשימה הכי עמוקה
כמה טוב, יש בטיפת טיפת רגע של שלווה ומנוחה.

כמה טוב ועצום זה, שאחרי הכול
שרדת, עברת, נצחת ואתה עוד מתמודד
כחייל הכי מצטיין בצבא של מלחמותיך.
כמה טוב, ויופי כמה סיפוק יש ביצירה מרפאה.
כמה יופי, וכיף יש באומנות שפורקת את נפשך!

כמה טוב, שיש טבע אומנות מוזיקה יצירות
לצבוע, עם הידיים עם כל כולך להוציא את כל
הזעם ונפשך בכל הצבעים ובחוזקה.

כמה טוב, שאומנות היא דרך מרפאה,
שיש לך עוד כלי, להעזר במסע חייך.
כמה טוב, שיש לאן לברוח מכל הרעשים בעולם
וליצור בל דרך, להביע את עצמך.

ואל תשכח את כל הטוב בתוך תוכך
שבורכת בו מלמעלה בים של אהבה והשראה…
שלא כל  אחד  זכה ואתה יחיד ומיוחד וכמוך אין אחד!

ואני פה לעזור לזה לקרות:)!

אולי גם תאהב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.